יום ראשון, 15 במרץ 2015

שם צבע


שמות הצבעים באנגלית שייכים לרובד הגרמני (האנגלו-סקסי) של האנגלית, ולכן, ככל הנראה, קשה לדובר אנגלית להבין מה הייתה המשמעות המקורית של כל מילה שכזאת, ונדמה לו שהיא נקבעה  באופן שרירותי.

בעיה דומה יש בעברית לגבי שמות החודשים העבריים שמקורם בבבל, שמות המספרים העבריים שמקורם בשפה האכדית, ושמות האותיות העבריות שמקורם בפיניקית.

בשפה העברית יש רובד שלם של מילים ארמיות שקשה להבינן. בין המילים הארמיות שקשורות לצבעים נמצא את "גוון" (המילה צבע בארמית) שממנה נוצרו המילים "כגון", "רבגוני" ו"חדגוני";  המילה "ססגוני" [צבעוני] מקורה בתרגום של אונקלוס למילה תחש. האגדה מספרת שתחש היה בעל חיים שנברא במיוחד כדי שניתן יהיה לעשות מעורו יריעות צבעוניות לאוהל המשכן במדבר. מ"סומק", המילה הארמית לאדום, נוצר הפועל להסמיק.

למזלנו, שמות הצבעים העיקריים בעברית הם מקוריים שלנו.

וכך יכול כל דובר עברית להתרשם מעושרה כשהוא מבין מייד שהצבע האדום מקורו בדם; כשהוא יכול לנחש שלפני שהמציאו את המילה אדום אמרו שהוא "כמו דם"; כשהוא יכול לקשר את האדום גם ל"אדם" ול"אדמה" שנגזרות אף הן מן השורש "דם". האדם, על פי הסיפור המקראי, נוצר מאדמה. צבע האדמה הוא צבע אדמדם, ובעיקר של אדמת החמרה העשירה בתחמוצות ברזל. המילה "חמרה" מקורה ב"אַחְמָר" הערבית, שמשמעותה "אדום". חמרא בארמית משמעותה יין, ויין צבעו בדרך כלל אדום.

באופן דומה ניתן להבין שאפור מקורו במילה אֵפֵר, וכחול מקורו בחומר שנקרא כָּחַל ששימש לאיפור העין.

בתנ"ך מופיעים לעתים דימויים שמסייעים אף הם להבנת המשמעות של שמות הצבעים, כגון:

אדום נראה כמו דם (מלכים ב, ג, כב) וכמו יין (משלי כג, לא);

ירוק נראה כמו עשב (בראשית א, ל), או כמו דשא (מלכים ב, יט, כו);

לבן נראה כמו חלב (בראשית מט, יא) או כמו שלג (ישעיהו א, יח);

שחור נראה  כמו עורב (שיר השירים ה, יא), או כמו עור שזוף (שיר השירים א, ו).
 

לעתים אנו מבינים יותר את הצבע בגלל ששמו קרוב למילה אחרת, וכך - המילה "חוּם" - קרובה למילה "חָם", ולמילה "חמה" שהיא מילה נרדפת ל"שמש"; ואכן "חוּם" נמנה על הצבעים החמים (כגון אדום וצהוב) לעומת הכחול והירוק שנמנים על הצבעים הקרים.

"צהוב" - קרובה ל"זהב".
"כחל" קרובה ל"גחל" [1], והצביעה במקור, ככל הנראה, על צבע קרוב לשחור.

"תכול" - קרובה ל"כחול".

"צבע" [2] קרובה ל"טבע", בגלל שנהגו להטביע או להטביל את הבד בצבע. (מכאן נגזרה גם המילה "אצבע" כי מטביעים את הבד בצבע באמצעות האצבעות).

"אפר" קרובה ל"עפר" [3].

לעתים נגזרות משמות הצבעים מילים שמשמעותן מתבהרת בגלל שאנחנו מבינים על איזה צבע מדובר וכך: איפור מאפר, ורד מוורוד, ירקות מירוק, לבנה[ירח]ולבנון מלבן, מִכְֿחוֹל מִכָּחוֹל, שָחָר משחור.

הערות

[2] שם

[3] שם, בתוספת הצבעה על פסוק יט באיוב פרק ל: "וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר"   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה